Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 46a
אֲבָל מוּעָד לִגְמָרֵי – לָא מַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת כְּלָל.
Traduction
But if an ox is entirely rendered forewarned, you do not find an element of innocuousness with regard to it at all. If it is forewarned with regard to goring with either horn, its status of innocuousness is completely revoked.
Rachi non traduit
אבל מועד לגמרי לא משכחת לה לצד תמות כלל. דליחייב חצי נזק:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין (כּוּ'). אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דְּאָמַר קְרָא: ''וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ'' – שׁוּב אֵין לוֹ שְׁמִירָה לָזֶה.
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: An ox has no sufficient safeguarding at all other than slaughtering it with a knife. Rabba said: What is the reason for the opinion of Rabbi Eliezer? It is as the verse states with regard to a forewarned ox: ''And the owner has not secured it'' (Exodus 21:36), meaning that once it is rendered forewarned the owner no longer has any sufficient manner of safeguarding this animal, and the owner is responsible for all damage it causes.
Tossefoth non traduit
אלא טעמא דר''א כדתניא. תימה מהאי טעמא נמי לא תסגי בור בכסוי משום דרבי נתן וי''ל דבור אית ליה תקנתא טפי כשמכסהו כראוי משור נגחן ועי''ל דמעיקרא ודאי ס''ד דר''א לענין תשלומין קאמר אבל השתא דמסקינן טעמא כדר' נתן לאו לענין תשלומין איירי אלא לגבי איסור בעלמא דאסור לקיימו ואיכא למימר דגבי בור נמי איכא אבל מודה שאם שמרו שמירה מעולה והזיק פטור מיהו בשמירה פחותה ודאי לא סגיא מדאוסר לקיימו ולהכי אמר לעיל (בבא קמא דף מה:) הא מני ר''א היא:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ''וְלֹא יְכַסֶּנּוּ'' נָמֵי – שׁוּב אֵין לוֹ כִּיסּוּי לָזֶה?
Traduction
Abaye said to Rabba: If that is so, does that which is written with regard to a pit: ''And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it'' (Exodus 21:33), also mean that once a pit has been dug the owner no longer has any adequate way of covering this pit, which would exempt its owner from paying damages?
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת – פָּטוּר.
Traduction
And if you would say that indeed that is the halakha, but didn’t we learn in a mishna (52a) that if he covered the pit appropriately, and an ox or a donkey fell into it and died, he is exempt? Evidently, a pit can be covered adequately.
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ''.
Traduction
Rather, Abaye rejected Rabba’s explanation of Rabbi Eliezer’s opinion, and said that this is the reason for the opinion of Rabbi Eliezer: As it is taught in a baraita that Rabbi Natan says: From where is it derived that one may not raise a vicious dog in his house, and that one may not set up an unstable ladder in his house? As it is stated: ''You shall not bring blood into your house'' (Deuteronomy 22:8), which means that one may not allow a hazardous situation to remain in his house. Similarly, a person should not keep a forewarned ox in his possession, as it is dangerous. This is why Rabbi Eliezer rules that no level of safeguarding is sufficient for it; the ox should be slaughtered so that it will not cause damage.
Rachi non traduit
שלא יגדל אדם כו'. הכי נמי האי לא ישמרנו לא יקיימנו הוא:

הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה
Traduction
MISHNA: In the case of an innocuous ox that gored and killed a cow, and the cow’s fetus was found dead at its side, and it is not known whether the cow gave birth before the ox gored it and the fetus’s death is unrelated to the goring or whether it gave birth after the ox gored it and the fetus died on account of the goring, the owner of the ox pays half the cost of the damage for the cow and one-quarter of the cost of the damage for the offspring. Since it is uncertain whether the ox was responsible for the death of the fetus, in which case he would pay half the damages, its owner pays only half the amount for the fetus that he would ordinarily be required to pay, i.e., one-quarter.
מַתְנִי' שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד.
Traduction
And likewise, there is uncertainty in the case of an innocuous cow that gored an ox, and the cow’s newborn offspring was found at its side dead or alive, and it is not known whether the cow gave birth before it gored the ox or whether the cow gave birth after it gored. When damage is caused by an innocuous animal, the liability of the owner is limited to the value of the animal that gored. Therefore, half the cost of the damage is paid from the value of the cow, as in the standard case of an innocuous animal. And if that does not suffice to pay for half the cost of the damage, one-quarter of the cost of the damage is paid from the offspring. Since it is uncertain whether the offspring was part of the cow at the time the cow gored, the owner pays only half of what he would pay if it were certain that it was part of the cow.
Rachi non traduit
מתני' שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה. ומת:
ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה. ולא מת מחמת הנגיחה:
אם משנגחה. ומחמת הנגיחה הפילתו:
ורביע נזק. דתם חייב חצי נזק והאי ולד מוטל בספק הוא וחולקין:
Tossefoth non traduit
מתני' שור שנגח את הפרה. זו דברי סומכוס. תימה דבפרק השואל (ב''מ דף ק. ושם) משמע דלא אמר סומכוס יחלוקו אלא בעומד באגם גבי המחליף פרה בחמור דפריך בגמרא אמאי יחלוקו ונחזי ברשות דמאן קיימא אמר שמואל בעומדת באגם ופריך ונוקמה בחזקת מרא קמא הא מני סומכוס היא מדלא אמר אלא משמע דלא הדר ביה משנויא קמא והך דהכא איכא לאוקמי בעומדת באגם לר''ע דאמר יוחלט השור אבל לר' ישמעאל דמצי לסלק ליה בזוזי לא תתיישב אך מההיא דהמניח (לעיל בבא קמא דף לה:) קשה דדייק זאת אומרת חלוקים עליו חביריו על סומכוס דמשמע התם דאפילו בברי וברי קאמר סומכוס דחולקין ואפילו עומד בביתו מדלא אוקי מתניתין בעומד בביתו או כרבי ישמעאל דאמר ב''ח הוא ומצי לסלוקי' בזוזי ותיתי אפילו כסומכוס:

וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָא וְלָדָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד.
Traduction
GEMARA: Rav Yehuda says that Shmuel says: This ruling in the mishna is the statement of Sumakhos, who says: Property of uncertain ownership is divided by the two parties. But the Rabbis say that this is the significant principle of monetary law: The burden of proof rests upon the claimant, and the disputed sum is not divided. According to the Rabbis, in the cases of uncertainty in the mishna, no payment is made for the fetus or from the offspring, respectively.
Rachi non traduit
וכן פרה שנגחה כו'. מפרש בגמ':
גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס – דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה.
Traduction
The Gemara asks: Why do I need for the Rabbis to say the words: This is the significant principle of monetary law? Why not just state the principle? The Gemara answers: It was necessary to say them because even in a case where the injured party states: I am certain that such and such occurred, and the one liable for the damage says: Perhaps it was otherwise, without definitively refuting the claim against him, the burden of proof rests upon the claimant. Although the injured party claims with certainty that he is correct and the defendant’s claim is only speculative, the definite claim still does not render the defendant liable to pay, absent proof.
Rachi non traduit
פרק חמישי - שור שנגח את הפרה
לְמָה לִי לְמֵימַר ''זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין''? אִצְטְרִיךְ, דַּאֲפִילּוּ נִיזָּק אוֹמֵר בָּרִי, וּמַזִּיק אוֹמֵר שֶׁמָּא – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
Traduction
Alternatively, the phrase: This is the significant principle of monetary law, was necessary for instances such as this, as it was stated: In the case of one who sells an ox to another and the ox is found to be one that habitually gores, Rav says that this is considered to be a mistaken transaction, since the purchaser can claim that he bought the ox specifically for labor, and an ox that gores is not suitable for such tasks. And Shmuel says: The seller can say to him: I sold it to you for slaughter, and the fact that it gores is immaterial.
Tossefoth non traduit
דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא. וא''ת והא מחויב שבועה ואין יכול לישבע הוא שזה מודה במקצת בנזק הפרה ובנזק הולד אומר איני יודע ומתוך שאין יכול לישבע משלם כדאמר רבא בפרק השואל (ב''מ דף צח. ושם) ומיהו שמואל לית ליה האי סברא בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) ועוד י''ל דלמ''ד פלגא נזקא קנסא לא יהא מחויב שבועה גדולה מהודאת עצמו דמודה בקנס פטור ועוד אומר ר''י דלא דמי כלל דהא טעמא דמחויב שבועה ואין יכול לישבע משלם מפרש בפרק כל הנשבעין (שם) משום דכתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשים ומפרש התם כגון שאמר ליה מנה לאבא ביד אביך ואמר ליה חמשים ידענא וחמשים לא ידענא דבאבוה כה''ג מיחייב ועל כרחך צריך ליתן טעם למה באב חייב וביורשים פטור דבלא טעמא אין לומר כדאמר התם אי דאמר ליה נ' אית ליה ונ' לית ליה מה לי הוא מה לי אבוה אלא היינו טעמא דבאב חייב לא ידענא דהיה לו לידע אם חייב לו מנה אם לאו אבל יורשיו לא היה להם לידע במילי דאבוהון ומהאי טעמא אית ליה נמי למיפטר בשמעתין שאין לו לידע דבר זה אם משנגחה ילדה או קודם וא''ת דהכא משמע דלית ליה לרב יהודה ברי עדיף ולקמן בפרק בתרא (דף קיח.) ובהשואל (ב''מ דף צז:

ושם) אמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא מחייבי דברי עדיף ואין לתרץ דהכא משמיה דשמואל קאמר דהא בספ''ק דכתובות (דף יב: ושם.) בעי למימר הא דרב יהודה ורב הונא דשמואל היא ולפי אותה סברא תקשה דשמואל אדשמואל וי''ל כדפרישית לעיל דהתם ברי שלו טוב שיודע שיכחישנו אם הוא משקר וגם אותו יש לו לידע אם חייב לו אם לאו הלכך מדטעין שמא מוכחא מלתא דברי דהאי אמת הוא וברי עדיף אבל הכא מה שטוען ברי לפי שיודע שזה לא היה בשעת נגיחה וזה טוען שמא טוב שאין לו לידע משו''ה אין ברי עדיף ובספ''ק דכתובות (שם) דבעי למימר הא דרב הונא ורב יהודה דשמואל היא ולא מסיק אדעתיה הא דדחי התם במסקנא היה יכול להקשות התם דשמואל אדשמואל דהתם פסיק שמואל כר''ג דאמר נאמנת בההיא דמשארסתני נאנסתי אע''ג דהתם אין לבעל לידע מתי נאנסת והכא בשמעתין מודה שמואל דלא אמר ברי עדיף במקום שהברי גרוע אלא שבכמה מקומות יכול לומר וליטעמיך ולא קאמר וההיא דהבית והעלייה (ב''מ דף קטז: ושם.) דהיה אחד מכיר מקצת אבניו נוטלן ואמר [בגמ'] דאידך קאמר איני יודע ופריך לימא תיהוי תיובתא דר''נ ומשמע דלרב יהודה ניחא התם י''ל דרגילות הוא שכל אחד מכיר מקצת אבניו וכן מוכח דמוקי לה כגון שיש עסק שבועה ביניהם ואם לא היה לו להכיר אבניו לא הייתי אומר מתוך שאין יכול לישבע משלם כדפרישית לעיל וההיא דתנן ביש נוחלין (ב''ב דף קלד. ושם קלה) זה אחי אין נאמן ויטול עמו בחלקו ומוקי בגמ' דאמרי אינך אין אנו יודעין ודייק זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור אע''ג דברי גרוע הוא שאין להם לאחין לידע אם הוא אחיהם דמה יודעים באותו שבא ממדינת הים התם בלאו הכי דחי שפיר ואין חושש לומר וליטעמיך ועוד י''ל דהתם מצי למימר דהכי קאמר זאת אומרת מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור היכא דהוי ברי גרוע והשמא טוב כעין ההיא דמתני' דהתם:
המוציא מחבירו עליו הראיה. משמע מהכא דאין הלכה כסומכוס מדלא ס''ל שמואל כוותיה ובשמעתין דכל דאלים גבר בפרק חזקת הבתים (ב''ב דף לה. ושם) יש להאריך בזה:

אִי נָמֵי, לְכִי הָא דְּאִתְּמַר: הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ, וְנִמְצָא נַגְחָן – רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ''לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ''.
Traduction
The Gemara asks: Why are Rav and Shmuel speculating about the purpose of the sale? But let us simply see if the purchaser is a person who buys oxen for plowing or a person who buys oxen for slaughter. The Gemara answers: No, it is necessary for them to engage in a dispute in the case of a person who buys oxen for both this and for that reason, and in this instance it was unclear for which purpose it was intended.
Rachi non traduit
גמ' אי נמי לכי הא. דיכול לומר לשחיטה מכרתיו לך ואף על גב דאיכא למימר זיל בתר רובא ורובא לרדיא קזבני והוי מקח טעות אשמעינן מתניתין דהואיל ונקיט מוכר דמי הוה ליה אידך מוציא מחבירו ועליו הראיה:
אַמַּאי? וְנִיחְזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְרִדְיָא, אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא! לָא צְרִיכָא, בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָא וּלְהָא.
Traduction
The Gemara asks: But let us see what the purchase price was: If he paid the price of an ox fit for plowing, which is a large amount of money, then it can be assumed it was intended for plowing. But if he paid the price of an ox for slaughtering, which is a much smaller amount, it can be assumed that it was sold for slaughtering.
Rachi non traduit
לנכסתא. לשחיטה:
וְנִיחְזֵי אִי דְּמֵי רִדְיָא – לְרִדְיָא, אִי דְּמֵי נִכְסְתָא – לְנִכְסְתָא!
Traduction
The Gemara answers: No, it is necessary for them to engage in a dispute in a case where the cost of meat rose and an ox purchased for slaughtering stands at the same price as an ox purchased for plowing. In that case, Rav and Shmuel dispute whether the purchaser can claim that the transaction was made in error, or whether the seller can claim that he sold it to be slaughtered and the purchaser must provide proof for his claim.
Rachi non traduit
דמי רדיא. יקרין:
Tossefoth non traduit
ונחזי אי דמי רדיא לרדיא. פי' הרר''י בר מרדכי דהכא אפי' כרבנן דאמרי בהמוכר את הספינה (שם דף עז:) מכר הצמד לא מכר הבקר ולית להו הדמים מודיעים הכא מודו דהני מילי גבי צמד דאיכא רובא וחזקה דרובא קרו לצמד צמד ולבקר בקר וגם הוא מוחזק ואפילו לפי הספרים דלא גרסי רובא מ''מ לא אתיא דמים לחודייהו ומפקי מחזקה אבל הכא רובא לרדיא זבני ואיכא חזקה כנגד אותו הרוב שהמוכר מוחזק אמרינן הדמים מודיעים לסייע או לרוב או לחזקה ורשב''ם פירש בהמוכר פירות (שם דף צב. ושם) בענין אחר:

לָא צְרִיכָא, דְּאִיַּקַּיר בִּישְׂרָא, וְקָאֵי בִּדְמֵי רִדְיָא.
Traduction
The Sages said:
אָמְרִי:
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source